סיפור בהמשכים, פרק 2

פרק 2 הפרס של קשת, לימון, ענן ואליסון
"במקום ראשון קשת ולימון, במקום שני אליסון וענן", אמרה  גב' אלון. אתם זוכרים את גב' אלון, המורה של ענן ושל קשת? "1, 2 ו3 עכשיו ידיים על הראש!" זה היה הפעמון שצלצל. "יש!" "יוהו!" צעקו כל הפיות בבית הספר.  "הפסקה!!!!!", צעק ענן ואסף את חפציו במהירות. "לאן אתה חושב שאתה הולך? אתה לא רוצה לקבל את המתנה שלך?" התפלאה אליסון. "אה כן, המתנה..", נאנח ענן. "ניפגש אחרי שתאכלו", אמרה גב' אלון והלכה למשרדה .
טוב, אז לפני שהמנצחים שלנו יקבלו את הפרס שלהם, אני רוצה להסביר עם מה משלמים בסיפור שלי. כשאני אומרת 'עם מה משלמים' אתם בטח חושבים על זהב שמצאו באדמה, אבל לא. כשאני אומרת 'עם מה משלמים', אני אמנם מתכוונת לכסף וזהב אבל לא רק. כי בסיפור שלי יש מכונות. המכונות בסיפור שלי מכינות כל דבר, אבל כל דבר! אפילו חדי קרן מעופפים. למשל.
עכשיו בואו נחזור למנצחים שלנו. "טוב שהגעתם, הינה השקים שלכם. תיפתחו את אותם כשתהיו לבד, ברור!?" אמרה גב' אלון, הוציאה אותם מהחדר וטרקה את הדלת אחריהם. "לא ידעתי שאפשר לצאת מהמשרד שלה בלי עונש", ציחקק ענן. "אז מה שאתה אומר בעצם, זה שהיא חובבת עונשים?", שאלה אליסון. "בדיוק!", אמר ענן "ועכשיו אני ולימון נלך לשירותי הבנים ואתן תלכו לשירותי הבנות, ניפתח ת'מתנות וניפגש בשיעור". אמר ענן, והוא ולימון רצו יחד לשירותי הבנים. "לפעמים את חושבת שאח שלי מגזים? מה הוא חושב לעצמו? שנעשה כל מה שהוא אומר לנו לעשות?", שאלה קשת "כן, הוא באמת קצת מגזים. שנלך לכתה?", "כן" ענתה קשת בחצי חיוך והן הלכו יחד, מכניסות את השקים לתיקי הקסם שלהם.

 

סיפור בהמשכים, פרק 1

שלום מזמן לא כתבתי אז היום אני הולכת לכתוב סיפור בבלוג של יעל.
 פרק1 קשת ענן ולילי
''די, תפסיק!'', זאת היתה קשת. ''אוף, את ממש משעממת, את יודעת?'', זה היה ענן. קשת וענן היו אחים. טוב, אתם בטח חושבים, כל האחים מציקים זה לזו אבל קשת וענן לא היו אחים רגילים. הם היו פיות.
''קשת וענן די להשתולל. בואו, אני לא רוצה שתאחרו לבית הספר'', זאת היתה לילי אחותם הגדולה. ''אוף! למה צריך ללכת לבית ספר?'', קיטר ענן. ''כי אני אמרתי! ועכשיו לך לארגן את התיק'', אמרה לילי והלכה לסדר את התיק שלה. ''היום נלמד על בני האדם''  אמרה גברת אלון. ''אליסון בבקשה תפסיקי לייצר פרפרים עם השרביט שלך או שאצטרך להחרים לך אותו'', אמרה גב' אלון. בום!! הדלת נפתחה וענן ניכנס פנימה ברוח סערה, אחריו שני בריונים ''אההההההה!'', צעק ענן ''הצילו!!'', ''אה! עכשיו תפסנו אותו!'' אמר אחד הבריונים. ''מה שניכם עושים כאן?'' שאלה גב' אלון ''שני אלה רדפו אחרי בגלל שהגעתי מאוחר'', גנח ענן. פתאום לילי וקשת נכנסו לכיתה ''מה קרה?'', שאלה קשת נושפת ונושמת ''מצטערת שהגענו מאוחר, פשוט מישהו החליט שהוא לא רוצה ללכת  לבית הספר'', אמרה לילי והסתכלה ישירות על ענן. ''טוב, לא נורא מזל שעוד לא התחיל השיעור. שבו בבקשה'', אמרה גב' אלון לקשת ולענן "לילי קחי את שני אלה לחדר המנהלת ולכי לכיתה שלך, תודה" אמרה גב' אלון.
"ועכשיו נחזור לנושא. מי זוכר על מה דיברנו?", שאלה גב' אלון "על בני אדם" "נכון מאוד אליסון, על בני אדם. ועכשיו כולם בשורה. אני אבחר זוגות, אני מבקשת שתעבדו יחד, ולכן מי שידבר ולא יעבוד, יחליף בן זוג. ענן ואליסון, אתם זוג. קשת ולימון, אתם זוג...", וכך גב' אלון המשיכה לחלק את הכתה בזוגות. "עכשיו אני  אשאל שאלות על בני האדם ואתם תענו לי בהרמת יד בלבד! יש 10 דקות לחשוב יחד. תשובה נכונה תזכה את הזוג ב-10 או ב-20 נקודות. הזוג הראשון שיגיע ל-100 נקודות ינצח ויקבל מתנה", אמרה גב' אלון.

kainal juyu.

הי. אני יודעת שלא כתבתי מלא זמן אבל היום אני הולכת לכתוב על מה שקרה לי ב kaminal juyu ועל מה שעשינו שם. טוב, אז אתם מוכנים?
הנה זה בא.
אוקי, אז ביום ראשון בדרך כלל אבא בחופש ואנחנו יוצאים לטייל, אז ביום ראשון האחרון יצאנו ל kaminal juyu עם אבא. יש לנו ספר על גואטמלה ואמא קראה וגילתה שיש בעיר פארק בשם :kaminl juyu . נסענו לפארק והתחלנו לטיל.

עמית עושה פרצופים למצלמה

 אנחנו מתפעלות מהגבעה שמאחורינו.
מתחת לאדמה יש מבנה

אלו המצרכים שהשמאנים משתמשים בהם למדורות

השמאנים מדברת עם האל הנחש

ככה נראית המדורה לפני ההדלקה

עוד מדורה לפני ההדלקה

השמאנית מוסיפה עוד נרות למדורה שלה

אבא, עמית, יעררה הקטנה ואני משחקים על הדשא

מסתכלות על הנוף מהגבעה

השמאן מעשן סיגר כדי לפתוח את דלת הדיבור עם האל

השמאן מסדר את המדורה

 

 מקבה שנהנתם.באהבה יעל 3>

 

הטיול בגן החיות בגואטמלה

התחלנו את הטיול בגן החיות.



גור קופים בתינוקיה.
חמוד, נכון?

אני ואחותי מסתכלות על הפינגווינים.

הפומה מתרחקת מהגדר החשמלית.



קופברה במים.
היא אוכלת את העלים בבריכת עופות המים.

הקרוקודיל ברח מאיתנו
כי הפרענו לו לנוח
בשמש.

האיגואנה הגדולה
מתקררת בצל.

עמית מנשקת פיגווין
על השפתים.
הפינגווינים הגיעו מפרו וצ'ילה, ידעתם?

עוד תמונה של הפומה.
 

הקרוקודיל מתיבש בשמש

 

אנחנו מצטלמות עם הדגים (דגי תוכי אדום)



יערה מופתעת מהדגים



כאן ניגמר הטיול בגן החיות.
עם צמר גפן מתוק בשקית.





3> יעל 

 

המילחמה עם הזבובים

היום כשהתעוררתי, אחרי שהתלבשתי. איכשהו הצלחתי לספור את כל הזבובים בבית.  26 זבובים (הרבה, נכון?)!! ואז התחילה המילחמה.
אחרי המילחמה אימא צחקה ואמרה שהזבובים אמרו שאם יש פה כלבה, שני ארנבים וקנר אז גם זבובים אפשר.

 

טיול לאריה

שלום, חזרנו.

 היום רצינו להתחיל ולסיים לעשות הוקי טוקי. אז אמא הוציאה את אריה (הכהבלה arya). כשסימנו, הכלבה עשתה 3 סיבובים במקום ודפקה ריצה! אחרי שתי דקות אני הבנתי שאין מה לעסות וצריך להביא את החגורה, אז רצתי להביא את החגורה ואז ראינו את כל העובדים של השכונה מסתכלים עלינו בחלון. כנראה הם פוחדים.. אחרי שחזרתי עם החגורה,  הכבלה הגיעה לבית עם הכלבים הקטנים והתחילה לינבוח כמו שכלבים עושים, ואם יש לכם כלב אז אתם בטח יודעים איך. אחרי עוד שתי דקות הכלבה נירגעה ומזל. אז הבנו שלא כל העובדים מפחדים מאריה, כי אמא ראתה את אחד מהעובדים מיסתכל עליה מחרבנת. חוצפה, נכון?

ועכשיו לקטע המענין בסיפור - יערה רצתה לרכב על אריה ואריה לא רצתה, אז היא עברה מתחת לרגליה של יערה.

פירות על הרצפה

שלום אני יעל הבת הבכורה של אמא יוצרת .אחותי הקטנה יערה בזמן האחרון ממש מטרטרת את אמא. אמא בטח סיפרה לכם עליה, אז היום אמא שמה על השולחן בסלון קערה של פירות. בקערה: בננה, תות, פתל, שזיף וקוקוס. אז יערה היתחילה ליזרוק פירות על הריצפה. ואז הכהבלה הגיעה לסלון והיתחילה ללקק את הריצפה. למזלינו היא לא אכלה את כל הפירות אלה רק את אלה שעל הריצפה וגם לא את כל אלה שעל הריצפה היא אכלה ונישארו שתי חתיכות של שזיפים.

הרבה נשיקות וחיבוקים, יעל