פרק 2 הפרס של קשת, לימון, ענן ואליסון
"במקום ראשון קשת ולימון, במקום שני אליסון וענן", אמרה גב' אלון. אתם זוכרים את גב' אלון, המורה של ענן ושל קשת? "1, 2 ו3 עכשיו ידיים על הראש!" זה היה הפעמון שצלצל. "יש!" "יוהו!" צעקו כל הפיות בבית הספר. "הפסקה!!!!!", צעק ענן ואסף את חפציו במהירות. "לאן אתה חושב שאתה הולך? אתה לא רוצה לקבל את המתנה שלך?" התפלאה אליסון. "אה כן, המתנה..", נאנח ענן. "ניפגש אחרי שתאכלו", אמרה גב' אלון והלכה למשרדה .
טוב, אז לפני שהמנצחים שלנו יקבלו את הפרס שלהם, אני רוצה להסביר עם מה משלמים בסיפור שלי. כשאני אומרת 'עם מה משלמים' אתם בטח חושבים על זהב שמצאו באדמה, אבל לא. כשאני אומרת 'עם מה משלמים', אני אמנם מתכוונת לכסף וזהב אבל לא רק. כי בסיפור שלי יש מכונות. המכונות בסיפור שלי מכינות כל דבר, אבל כל דבר! אפילו חדי קרן מעופפים. למשל.
עכשיו בואו נחזור למנצחים שלנו. "טוב שהגעתם, הינה השקים שלכם. תיפתחו את אותם כשתהיו לבד, ברור!?" אמרה גב' אלון, הוציאה אותם מהחדר וטרקה את הדלת אחריהם. "לא ידעתי שאפשר לצאת מהמשרד שלה בלי עונש", ציחקק ענן. "אז מה שאתה אומר בעצם, זה שהיא חובבת עונשים?", שאלה אליסון. "בדיוק!", אמר ענן "ועכשיו אני ולימון נלך לשירותי הבנים ואתן תלכו לשירותי הבנות, ניפתח ת'מתנות וניפגש בשיעור". אמר ענן, והוא ולימון רצו יחד לשירותי הבנים. "לפעמים את חושבת שאח שלי מגזים? מה הוא חושב לעצמו? שנעשה כל מה שהוא אומר לנו לעשות?", שאלה קשת "כן, הוא באמת קצת מגזים. שנלך לכתה?", "כן" ענתה קשת בחצי חיוך והן הלכו יחד, מכניסות את השקים לתיקי הקסם שלהם.
"במקום ראשון קשת ולימון, במקום שני אליסון וענן", אמרה גב' אלון. אתם זוכרים את גב' אלון, המורה של ענן ושל קשת? "1, 2 ו3 עכשיו ידיים על הראש!" זה היה הפעמון שצלצל. "יש!" "יוהו!" צעקו כל הפיות בבית הספר. "הפסקה!!!!!", צעק ענן ואסף את חפציו במהירות. "לאן אתה חושב שאתה הולך? אתה לא רוצה לקבל את המתנה שלך?" התפלאה אליסון. "אה כן, המתנה..", נאנח ענן. "ניפגש אחרי שתאכלו", אמרה גב' אלון והלכה למשרדה .
טוב, אז לפני שהמנצחים שלנו יקבלו את הפרס שלהם, אני רוצה להסביר עם מה משלמים בסיפור שלי. כשאני אומרת 'עם מה משלמים' אתם בטח חושבים על זהב שמצאו באדמה, אבל לא. כשאני אומרת 'עם מה משלמים', אני אמנם מתכוונת לכסף וזהב אבל לא רק. כי בסיפור שלי יש מכונות. המכונות בסיפור שלי מכינות כל דבר, אבל כל דבר! אפילו חדי קרן מעופפים. למשל.
עכשיו בואו נחזור למנצחים שלנו. "טוב שהגעתם, הינה השקים שלכם. תיפתחו את אותם כשתהיו לבד, ברור!?" אמרה גב' אלון, הוציאה אותם מהחדר וטרקה את הדלת אחריהם. "לא ידעתי שאפשר לצאת מהמשרד שלה בלי עונש", ציחקק ענן. "אז מה שאתה אומר בעצם, זה שהיא חובבת עונשים?", שאלה אליסון. "בדיוק!", אמר ענן "ועכשיו אני ולימון נלך לשירותי הבנים ואתן תלכו לשירותי הבנות, ניפתח ת'מתנות וניפגש בשיעור". אמר ענן, והוא ולימון רצו יחד לשירותי הבנים. "לפעמים את חושבת שאח שלי מגזים? מה הוא חושב לעצמו? שנעשה כל מה שהוא אומר לנו לעשות?", שאלה קשת "כן, הוא באמת קצת מגזים. שנלך לכתה?", "כן" ענתה קשת בחצי חיוך והן הלכו יחד, מכניסות את השקים לתיקי הקסם שלהם.
